טיפול מכוונן לסרטן (Targeted therapy) ואימונותרפיה חוללו מהפכה בטיפול במלנומה גרורתית של העור. עם זאת, מחצית מן החולים מפתחים במוקדם או במאוחר עמידות לטיפול. המצב הינו גרוע אף יותר בקרב חולי מלנומה גרורתית של הענביה (Uveal melanoma – UM).
עוד בעניין דומה
במחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Melanoma Research בחנו החוקרים את השילוב של טיפול עם אינהיביטורים אפיגנטים בטיפול עם אימונותרפי. החוקרים בדקו האם שילוב זה יכול להגביר את האפקט התרפויטי של אימונותרפיה, וזאת במטופלים עם UM או כאלו עם עמידות לטיפול במלנומה של העור.
במסגרת המחקר תאי B16F10 מתורבתים ותאי UM ממקור אדם, טופלו עם Entinostat - מעכב Histone deacetylase (HDACi) או לחילופין עם JQ1 - מעכב חלבון BETי(Bromodomain and Extra-Terminal motif). מודל סינגנאי של עכברים עם תאי מלנומה בעלי נשאות ל-B16-F10 טופלו עם מעכבי PD-1 וCTLA4. טיפולים אלו היו קיוראטיבים.
טיפול עם שילוב של מעכב BETי(iBET726) פגע באפקט האימונותרפי. טיפול מונותרפי בעכברי מודל נשאי B16-F10 עם anti-PD-1 הדגים פעילות תרפויטית בינונית אשר הוגברה בהוספת טיפול עם Entinostat. עכברים נשאי PD-1 ועם נוקאאוט ל-B16-F10 היו גם הם רגישים לטיפול עם Entinostat.
תוצאות המחקר הדגימו כי מעכבי HDAC הינם בעלי אפקט סינרגסטי לטיפול עם אימונותרפיה. תירבות משולב של UM עם לימפוציטים מסניני גידול (Tumor Infiltrating Lymphocytes – TILs) בעלי HLA מותאם ספציפית למלנומה הדגים יותר הרג מלנומה מתווך TIL כאשר נוסף לו טיפול עם Entinostat. החוקרים קוראים לביצוע מחקרים נוספים בדבר שילוב אימונותרפיה וטיפול אפיגנטי במלנומה גרורתית עם תנגודת לטיפול עם מעכבי PD-1.
מקור: