טיפול תאי מותאם (ACT) חודר גידול בלימפוציטים (TIL) הדגים בעבר שיעור תגובה של 40%-50% במקרים של מלנומה גרורתית. יחד עם זאת, הגורמים הקובעים את התוצאים אינם ברורים.
עוד בעניין דומה
החוקרים בדקו קורלציות בין גנום הקשור לגידול לשרידות כוללת (OS), שרידות ללא התקדמות (PFS), ולתגובה לטיפול על ידי בחינה של דגימות גידול אשר נאספו במקור על מנת לייצר מרכיבי TIL לעירוי.
תוצאות המחקר הראו כי נתוני ריצוף כלל אקסומי (WES) מתוך 64 דגימות הצביעו על קורלציה בין עומס נאו-אנטיגני ל-OS, אך לא ל-PFS או תגובה לטיפול. כמו כן, בניתוחי ריצוף RNA של 34 דגימות נמצא כי הביטוי של PDE1C ,RTKN2, ו-NGFR היה מוגבר אצל מגיבים אשר השתפרו מבחינת PFS ו-OS. לעומת זאת, הביטוי של ELFN1 היה מוגבר אצל מטופלים עם תגובה לא טובה, PFS ו-OS גרועה, בעוד שמתילציה מוגברת של ELFN1 נצפתה אצל מטופלים עם תוצאים טובים. בנוסף, הביטוי של ELFN1 ,NGFR ו-PDE1C נמצא בעיקר אצל מטופלים עם פיברובלסטים הקשורים לסרטן ותאים אנדותליאלים ברקמות גידול בסוגים שונים של סרטן, מה שהצביע על משמעותם של חלקים בסביבה המיקרוסקופית של הגידול בניבוי התוצא בעקבות טיפול TIL.
החוקרים סיכמו כי הממצאים הצביעו על כך שמאפייני שעתוק של מלנומה נמצאים בקורלציה לתוצאים לאחר טיפול TIL ועשויים לשמש לטובת בחירת מטופלים לטיפול.
מקור:
Caitlin A Creasy et. al (2022) Clinical Cancer Research DOI: 10.1158/1078-0432.CCR-21-1060