טיפול המשלב ניבולומאב (Nivolumab - Opdivo) ואיפילימומאב (Ipilimumab - Yervoy) הינו הטיפול הסטנדרטי במלנומה. שני מחקרים עם הקצאה אקראית תיארו שיעורים גבוהים של תגובה אובייקטיבית לפי הקריטריונים להערכת תגובה בגידולים מוצקים (Response Evaluation Criteria in Solid Tumors - RECIST). המחקרים העריכו את השפעות הרעילות באמצעות הקריטריונים המשותפים לתופעות לוואי (Common Terminology Criteria for Adverse Events - CTCAE), אשר עשויים להוביל לתת-הערכה של היארעות תופעות לוואי חיסוניות בעלות השלכה קלינית.

מחקר זה נערך על מנת לתאר את תופעות הלוואי ואת משך הזמן עד כישלון הטיפול בקרב מטופלים עם מלנומה המקבלים ניבולומאב ואיפילימומאב בעוקבה פרוספקטיבית.

משתתפי המחקר קבלו עירוי ורידי של ניבולומאב (1 מ"ג/ק"ג) ואיפילימומאב (3 מ"ג/ק"ג) אחת לשלושה שבועות, עד ארבעה מינונים, ולאחר מכן ניבולומאב (3 מ"ג/ק"ג) אחת לשבועיים או פמברוליזומאב (Pembrolizumab - Keytruda)י(2 מ"ג/ק"ג) אחת לשלושה שבועות, עד הופעת רעילות בלתי נסבלת, התקדמות המחלה או תגובה מלאה. תופעות לוואי חיסוניות עם משמעות קלינית הוגדרו כתופעות לוואי בדרגה II ומעלה או כל תופעת לוואי הקשורה למערכת החיסון אשר הצריכה טיפול בסטרואידים מערכתיים. משך הזמן עד כישלון הטיפול הוגדר כמרווח בין תחילת הטיפול להתקדמות הקלינית המוקדמת ביותר, טיפול מערכתי חדש שמטרתו מקומית והוא אינו מונותרפיה עם חוסם PD-1, או מוות.

64 מבוגרים עם מלנומה מתקדמת או בלתי נתיחה גויסו למחקר (יחס גברים לנשים: 1:1, חציון גיל: 56 [טווח: 22-82]). 25 מטופלים (39%) קיבלו את כל ארבעת המנות של ניבולומאב + איפילימומאב ו-31 מטופלים (48%) קיבלו טיפול אחזקתי שאינו חוסם PD-1. רוב המטופלים שהפסיקו את הטיפול (31 מטופלים, 80%) עשו זאת עקב תופעות רעילות. מבין המטופלים שהיו ללא התקדמות בשבוע 12, משך הזמן עד כישלון הטיפול היה דומה בין אלו ששינו לאלו שלא שינו את הטיפול עקב תופעות רעילות. 58 מטופלים (91%) סבלו מתופעות לוואי חיסוניות עם משמעות קלינית (חציון: שתי הפרעות למטופל) ו-46 מטופלים (72%) נזקקו לסטרואידים מערכתיים. אינפליקסימאב (Infliximab - Remicade) או מיקופנולט (Mycophenolate) נדרשו עבור 16 מטופלים (25%) לטיפול בתופעות לוואי חיסוניות עמידות לסטרואידים. שבעה מטופלים (11%) פיתחו היפרגליקמיה, 32 מטופלים (50%) ביקרו במרכז לרפואה דחופה ו-23 מטופלים (36%) נזקקו לאשפוז עקב תופעות הלוואי החיסוניות. ארבעה מבין 31 המטופלים (13%) שהפסיקו את הטיפול המשולב בשלב מוקדם בגלל תופעות הרעילות פיתחו תופעת לוואי חיסונית חדשה יותר מ- 16 שבועות לאחר הטיפול האחרון.

במחקר זה נצפתה היארעות של 91% של תופעות לוואי חיסוניות בעלות השלכה קלינית, אשר הובילו לביקורים דחופים בחדר המיון, אשפוזים ודיכוי חיסוני מערכתי. מחקרים אימונו-אונקולגיים צריכים לדווח באופן שוטף על מדדים אלו. רוב המטופלים אינם מסוגלים לסבול ארבעה מינון של ניבולומאב (אופדיבו) ואיפילימומאב (יירבוי), אך ייתכן ואין צורך בארבעה מינונים עבור תועלת קלינית.

מקור: 

JAMA Oncol. 2018 Jan 1;4(1):98-101. doi: 10.1001/jamaoncol.2017.2391.
Measuring Toxic Effects and Time to Treatment Failure for Nivolumab Plus Ipilimumab in Melanoma.

נושאים קשורים:  מלנומה מתקדמת,  מלנומה בלתי נתיחה,  ניבולומאב,  אופדיבו,  איפילימומאב,  יירבוי,  פמברוליזומאב,  קיטרודה,  תופעות לוואי חיסוניות,  כישלון טיפול אונקולוגי,  אינפליקסימאב,  רמיקייד,  מיקופנולט,  סטרואידים,  דיכוי חיסוני,  מחקרים