הבנה עמוקה של תבנית הפיזור הגרורתי של מלנומה יכולה לשפוך אור על המנגנונים המולקולריים של התהליך המטסטטי לתת הסבר לשונות במהלך המחלה, לסייע בהתמודדות עם עמידות לטיפול ולתרום לפיתוח תרופות חדשות לממאירות השכיחה. חוקרים ממחלקות לגנטיקה מולקולרית באוסטרליה וארה"ב ערכו מחקר שבמהלכו נבדקו רצפי ה DNA בתאי מלנומה של שמונה חולים בכדי ללמוד את דפוסי הפיזור הגרורתי של מלנומה. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת PNAS.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו הרצפה (sequencing) של אקסום שלם של תאי מלנומה מהגידול הראשוני ומגרורותיו בדגימות פתולוגיות של שמונה חולי מלנומה במטרה לעקוב אחר היחוס הפילוגנטי של התאים. בשישה משמונת המטופלים החוקרים זיהו כי אוכלוסיות תאים בעלות אפיון גנטי שונה התפזרו מהגידול הראשוני למוקדים אנטומיים שונים במקביל ולא באופן הדרגתי מאתר אחד למשנהו. בחמישה מששת החולים תאי הגרורות התפתחו מתת אוכלוסיה משותפת, עובדה שממנה הסיקו החוקרים כי יכולת הפיזור הגרורתי היא תוצאה של שינויים גנטיים מאוחרים בתהליך המוטגני של תאי הסרטן. עוד גילו החוקרים כי גרורות מסוימות התפתחו ממספר אוכלוסיות שונות גנטית של תאי הגידול ראשוני, ובמקביל. גילוי זה עשוי לשפוך אור על השאלה מדוע דפוסי עמידות דומים מתגלים בגרורות מאתרים אנטומיים שונים לאחר התגובה הראשונית לטיפול סיסטמי. בגידול ראשוני אחד נמצאו שתי אוכלוסיות תאים עם מוטציות אונקוגניות שונות בגן CTNNB1, שני סוגי התאים נמצאו בגרורה בודדת מכאן עולה ההשערה כי שפעול מערכת ה WNT מעורב במנגנון הפיזור, אפשרות שעלתה גם במחקרים קודמים.
החוקרים מסכמים כי הצליחו לאפיין דפוסי פיזור גרורתי של מלנומה השונים מהמנגנונים הידועים עד כה, כך גילו כי מספר אוכלוסיות תאים בגידול הראשוני אחראיות לפיזור גרורתי ולא מדובר בתהליך עקבי ומסודר - ראשית פיזור מקומי, בהמשך קשרי לימפה ולאחר מכן פיזור סיסטמי. מכאן עולה גם השאלה הקלינית באשר לתפקידה של בלוטת הזקיף נוכח הגילוי.
מקור:
Sanborn JZ et al. Phylogenetic analyses of melanoma reveal complex patterns of metastatic dissemination. Proc Natl Acad Sci U S A 2015 Sep 1; 112:10995
ערך: ד"ר צבי שליטנר